Enterprise 2.0

Enterprise 2.0
Enterprise 2.0 הוא כינוי לאוסף כלים המשמשים עסקים (Enterprises) על גבי רשתות האינטראנט שלהם. בתוך המושג נכללים כלים שאנו מכירים מרשת האינטרנט, כגון רשתות חברתיות, מערכות וויקי, בלוגים ומערכות פנימיות למסרים מידיים.
בניגוד לתוכנות ה"מסורתיות", המגיעות עם מבנה קבוע ו"מאלצות" את המשתמשים או מנהלי הרשת להתאים את הנתונים אליהן, תוכנות ה-Enterprise 2.0 שמות את נוחות השימוש לפני המבנה.
השם הכללי לכל הכלים הללו נטבע בשנת 2006 על ידי פרופ' אנדרו מק'אפי מבית הספר למנהל עסקים בהארוורד, כשהוא ראה את הפוטנציאל בהטמעה של כלי Web 2.0 בתוך רשתות ארגוניות.

מאפייני מערכות Enterprise 2.0
לפי מק'אפי, על מנת לעבוד היטב, כלי Enterprise 2.0 צריך להכיל את התכונות הבאות:

• חיפוש: אפשרות לחיפוש משתמשים או תוכן.
• קישור: קישור בין קבוצות משתמשים או תוכן.
• פרסום ועריכה: כלי וויקי ובלוגים.
• תגיות: שימוש בתגיות על מנת לסווג חומר.
• הרחבות: המלצות על משתמשים או תוכן בהתאם לפרופיל מסויים.
• "איתותים": אפשרות לקבלת חומר בדחיפה ע"י RSS.

ב-2007, דיון הינצ'קליף, מייסד חברת האנטרפרייז 2.0 -Hinchcliffe & Company, הוסיף 4 תכונות נוספות:

• חופש: אין הגבלות לעריכה, כלומר, אין עקומת למידה או הגבלות.
• מאוכוון-רשת: כל התוכן צריך להיות נגיש ברשת.
• חברתי: הכלי יהיה שקוף (לגישה), מעודד שונות (בתוכן ובחברי הקהילה) ופתוח (לשינויים במבנה).
• עלייה: על הכלי לקדם את הידע המשותף של הקהילה.

מה מרוויח ארגון משימוש ב-Enterprise 2.0?

ריכוז ידע ומידע:

Enterprise 2.0 מאפשר לארגונים גדולים לרכז ולארגן את הידע הקיים בארגון, במיוחד ה"ידע המרומז" (Tacit Knowledge) – ידע שאינו מתמצה במשפט עובדתי, אלא כולל פעולות והקשרים רבים, למשל – רכישת שפה או תפעול מערכת מסויימת.

פשטות השימוש:
אחד מיתרונותיהן של מערכות Enterprise 2.0 נעוץ בעובדה כי אין צורך להעסיק מומחים שיתפעלו את המערכות הללו. המערכות פשוטות ומסירות את הצורך במנתחי מערכות ויועצים, ולא דורשות הרבה עבודה. למעשה, הן כמעט מתפעלות את עצמן. יתרה מכך, בניגוד למערכות ארגוניות אחרות, מערכות ה-Enterprise 2.0 הרבה יותר זולות ליישום.

גישה מכל מקום:
מטבען, מערכות כאלה אינן דורשות פרישה מסובכת, וניתן ליישם חלק אחד מהמערכת בלבד, כניסוי, לפני שפותחים את המערכת לשימוש נרחב, ועם הזמן להמשיך ולהרחיב את השימוש בה. השימוש והלימוד של המערכות אינו מסובך, והעובדה שהן נמצאות על הרשת מאפשרת לכל עובד לגשת למידע בתנאי שיש לו גישה לאינטרנט. כמובן, שהמערכות מאפשרות גם מידור והגנה על המידע, וניתן למנוע גישה לחלקים מסוימים על פי הגדרות פשוטות.

תקשורת דו כיוונית:
בניגוד למערכות ישנות יותר, מערכות ה-Enterprise 2.0 מאפשרות דו שיח עם המשתמשים במערכת, בין אם מדובר בעובדים, לקוחות או ספקים. הארגון יכול לשתף מידע ואף לבקש מהמשתמשים ליצור תוכן שמוסיף ידע למאגרים של החברה.

איך מתחילים?
כמו בכל פרוייקט, רצוי להתחיל בקטן – חלק קטן מהמערכת שעונה על הצרכים המידיים בשיתוף ידע. בלוגים או מערכות וויקי הן נקודות התחלה טובות מכיוון שהן מכילות מערכות ניהול תוכן, תיוג ובניה המאפשרות התחלה כמעט מיידית – מחלקת המכירות, למשל, יכולה לנהל בלוג בו הם יחלקו רעיונות לפיתוח עסקי.
לאחר מכן, ניתן להרחיב את היריעה – להתקין מערכות חדשות כגון מערכות דירוג תוכן או סימניות (bookmarks), להוסיף למערכת מחלקות נוספות בארגון ואף להתפשט הלאה ולצרף עמיתים לנושא – לקוחות או ספקים. ההתחלה "בקטן" מאפשרת לארגון לבחון כיצד המשתמשים מגיבים לשינוי, איך לנהל את המערכות ולקבוע כללים חברתיים להתנהלות במערכות (או בעברית – "איך לשחק יפה ברשת").

למרות שמערכות ה-Web 2.0 הן די ותיקות, במונחי עולם הטכנולוגיה והאינטרנט, הכללתן תחת היריעה של מערכות Enterprise 2.0 הוא עניין חדש יחסית. ברור לגמרי ששיתוף הידע בין אנשים בעלי מכנה משותף, עסקי או רעיוני, מועיל לארגון, אך אופן הביצוע פתוח לדיון ולמחשבה, בהתאם לצרכי הארגון. מומלץ לפחות להבין את הכלים, ולרתום אותם לפעילות הארגון על מנת להתקדם קדימה.